תעודות מאירות

בבתי חינוך חב"ד מונהגת בכיתה א' תעודה חילופית ויצירתית המשקפת את מכלול החוויה של התלמידים והתלמידות בשנתם הראשונה. יוצרי התעודה הם התלמידים בליווי והכוונת המחנכים.

לקריאה נוספת:

איך היתם רוצים שיעריכו את הילד שלכם בסיום שנת לימודיו הראשונה בכיתה א'?
בציונים מספריים או מילוליים?
או אולי בלי ציונים בכלל?

כהורים וכמחנכים אנחנו יודעים שהתעודה הרגילה והמוכרת שנותנת 'ציון' בכל תחום אינה בהכרח מקדמת הצלחה ולא בדיוק מעוררת מוטיבציה, דווקא אצל ילדים שזקוקים לחיזוקים ולהתקדמות. "כמעט טוב" לא מלהיב את הילד להפוך ל"טוב מאוד". ובכלל, מדוע ילד שמתקשה בקריאה או בחשבון בגיל 6 צריך לקבל על כך אישור שהוא 'רק' 7 ו'עליך להשתדל יותר'?

להשקפתנו, מי שאמור לדעת את מצבו הלימודי וההתנהגותי של התלמיד הם המחנכים וההורים, והם האחראיים הבלעדיים על השיפור ועל התוצאות. תעודה היא תוכנית עבודה למבוגרים האחראיים, לא לילדים בכיתה א'.

בכיתה א', כאשר התלמידים עדיין ילדים רכים, ההערכה חייבת להיות מחוברת לעולמו של התלמיד, וצריכה להשתמר בה חדוות הלמידה והתקדמות במקום שיפוטיות וביקורת. זו הדרך המאירה והנכונה להתקדם ולהתפתח.

אז מה עשינו?

בהשראת תעודות חילופיות בארץ ובעולם, כך נראית התעודה המאירה של בתי חינוך חב"ד לכיתות א'. תעודה חילופית ויצירתית ששותפים בה המחנכים והתלמידים. בעיקר התלמידים:

בעוד ההורים מקבלים במעטפה סגורה מידע סיכומי על התקדמות התלמיד במהלך השנה בתחומים השונים, והמלצות להמשך הדרך,

התלמידים והתלמידות עסקו ביצירת הערכה מסכמת של התהליך שעברו השנה.

הם גזרו, צבעו, חשבו וכתבו- מה היה לנו השנה? איך אני מרגיש בכל מקצוע? מהן המתנות שקיבלתי ובמה אני רוצה להתקדם? וגם – בחרו תמונה מאירוע השנה שזכור להם במיוחד לטובה.

יצירת התעודה נעשתה במשך תקופה (לא ביום אחד) והתוצר – מרגש ומשמעותי כל כך עבור הילדים!

התעודה משקפת את התלמיד על מחשבותיו, רגשותיו והישגיו. ובסופו של תהליך, כל תלמיד החזיק אותה בלב שמח ובפנים מאירות.